פסק-דין בתיק ה"פ 5749-10-10

הבקשה שלפניי (בהמרצת פתיחה) היא של שני בני זוג המבקשים להכריז שהסכם, על פיו העבירו את דירת מגוריהם לאחרים בתמורה להקטנת חוב של צד שלישי - בטל. כן מבוקש להצהיר כי גם משכון שנרשם על הדירה על פי ההסכם בטל. זאת כיוון שההסכם הוא, לטענת המבקשים, הסכם עירבון או ערבות ולא הסכם מכר.

בעוד התיק מחכה למתן פסק דין, פנו בני הזוג בבקשה לעכב את ההליכים בתובענה, כיוון שבינתיים ניתן נגד אחד מהם צו לכינוס נכסיו.

העובדות, שאינן  במחלוקת

1.         המבקשים, אודי  מיאלי (להלן - " מיאלי") ועינב לרנר (המופיעה בכתבי בי-דין בתיק גם בשם עינב מיאלי ותכונה, להלן - " לרנר") הם בני זוג,  בעלי זכות בעלות בדירה של 93 מ"ר ברח' אברהם דנינו 16א' בעכו (להלן " הדירה"). הדירה רשומה בחברה משכנת - חב' מטאניס מיכאל חב' לבניין בע"מ וכן במינהל. 

המשיב 1, עו"ד אסף רז, היה בתקופה המתייחסת הנאמן של המשיבה מס' 5 (להלן - " השטיח המעופף") שהיא חברה למכירת שירותי תיירות בסיטונאות. 

משיב 2 , ציון טל (להלן - " ציון")  ומשיב 4, אייל ברקוביץ (להלן - " אייל")  הם הבעלים של   המשיבה 3, אופק חדש (להלן - " אופק חדש")  שהיא חברה שעסקה במתן שירותי תיירות. משיבים אלו לא התייצבו למשפט , וככל הנראה אינם נמצאים בארץ (בהמשך פסק דיני ובהעדרם של המשיבים 3-4, בהזכירי " המשיבים" הכוונה היא למשיבים 1 ו-5, הנאמן עו"ד אסף רז וחברת השטיח המעופף).

            אייל הוא בן משפחתה של עינב (אחיה המאומץ שגדל עמה במשפחתה משפחתה ו/או בן דודה). דירותיהם של עינב ושל אייל נמצאות באותו בניין בעכו. עינב עבדה באופק חדש. כמו כן קשור אייל גם לבית הדפוס שבבעלות מיאלי (אייל פתח עם מיאלי את בית הדפוס ואף החזיק פנקסי צ'קים חתומים שלו - ראה ע' 7 לפרוטוקול).

2.         ב-4 למרץ 2009 התקשרו אייל וציון, בשמה של אופק חדש, בהסכם לשיתוף פעולה  עם השטיח המעופף, על פיו הם פעלו כסוכנים שלה. במסגרת ההתקשרות ביניהם, הודיעה השטיח המעופף לספקי שירותים שלה, שהיא מתחייבת לכסות את החיובים הכספיים שיווצרו עקב הזמנות של אופק חדש לשירותי תיירות. בתמורה התחייבה אופק חדש להעביר לשטיח המעופף את כל התקבולים שתגבה מלקוחותיה. בפועל התנהלו העסקאות כך: אופק חדש סיפקה שירותי תיירות ללקוחותיה. את שירותי התיירות הזמינה בשם השטיח המעופף או כשעומדת ההתחייבות של השטיח המעופף לשאת בתשלומים. אופק חדש התחייבה כלפי השטיח המעופף להעביר לחשבון האחרונה את התקבולים מהלקוחות. היא אמנם גבתה את התקבולים, אולם העבירה אותם לחשבון שלה,  ואילו לשטיח המעופף העבירה שיקים שלה, של מיאלי ואף של אביה של לרנר. המחאות אלו לא נפרעו (וראו עדותו של אייל קשדן בעמ' 15 לפ') . עד שעלתה השטיח המעופף על התנהלות זו, אותה ראתה השטיח המעופף כ"עוקץ", הצטבר חוב של אופק חדש שנע בין שלושה מיליון ש"ח לקרוב לארבעה מיליון ש"ח (וראו עדותה של סיגל עובדיה, מנהלת מחלקת הנהלת החשבונות של חטיבת התיירות אצל השטיח המעופף).

3.         משהתברר לשטיח המעופף גודל השבר, התנהלו בינה לבין אופק חדש מגעים על מנת שאופק חדש תשלם את חובה. בסופו  של מו"מ ולחצים של השטיח המעופף, הציע אייל כי דירתו ודירתם של הזוג מיאלי-לרנר ימסרו לשטיח המעופף על חשבון חובם, והיתרה תשולם בתשלומים בשיקים שיימסרו.

במסגרת הסכמה זו, ניסחו עורכי הדין של השטיח המעופף את ההסכם למכירת דירתם של מיאלי-לרנר לשטיח המעופף. ביום  21 למרץ 2010  במשרדי אופק חדש בעכו נפגשו נציגי השטיח המעופף, שכללו את מנהלה אייל קשדן, הגב' סיגל עובדיה, עו"ד אסף רז, שמונה להיות נאמן על הדירות שיירכשו, ועו"ד קשואל (ארבעה אלו אף העידו במשפט לשטיח המעופף). מטעם המשיבים השתתפו בפגישה אייל ואשתו והזוג מיאלי-לרנר.

4.         בד בבד לחתימת ההסכם, ניתנו על ידי מיאלי המחאות אישיות שלו ושל בית הדפוס שלו לספקים שונים של אופק חדש וכן המחאה על סך של 400,000 ש"ח לשטיח המעופף. המחאות אלו לא כובדו, כמו גם המחאותיו של אייל.

5.         על פי ההסכם, רשאים היו המשיבים לרשום משכון להבטחת זכויותיהם בדירה, והם אכן רשמו משכון אצל רשם המשכונות במשרד המשפטים ביום 23/3/10.

6.         מונה שמאי, שבדק את הדירה בשיתוף פעולה של הזוג מיאלי-לרנר. הייתה פניה לבנק שלטובתו רבצה משכנתא על הדירה. המשיבים החליטו למכור את הדירה עם המשכנתא. עם חתימת ההסכם, הפסיקו הזוג לרנר-מיאלי את תשלום המשכנתא, והשטיח המעופף נשאה בתשלום מדי חודש בחודשו.

7.         אייל וככל הנראה אף ציון (המשיב 2) עזבו את הארץ, כשהם משאירים אחריהם את חובותיהם.

8.         על פי ההסכם, הייתה העברת הדירה אמורה להתבצע מיידית, אולם ניתן לזוג מיאלי-לרנר הזכות להתגורר בדירה למשך ששה חודשים ואף לאחר מכן ניתנה להם האופציה להתגורר בדירה למשך ששה חודשים נוספים, אולם תמורת דמי שכירות חודשיים לפי שווים, כפי שייקבע על ידי שמאי מוסכם על ידי הצדדים (סעיף 4.1 ו-4.2 להסכם).

9.         כשהתקרבה לסיומה התקופה של ששת החודשים הראשונים, מיהרו הזוג מיאלי-לרנר והגישו, ביום 4.10.2010, את המרצת הפתיחה שלפני. נוהלו בה הוכחות והוגשו סיכומים.

10.        המבקשים מחזיקים עדיין בדירה.

טענות הצדדים

11.        עיקר טענתם של המבקשים היא, שההסכם בא לערוב לכל חוב עתידי של חברת אופק חדש לשטיח המעופף וכי הוא לא בא לכסות חוב עבר.  במועד החתימה על ההסכם עמדו החובות  על כ-2,000,000 ש"ח, בעוד שערך דירתם לא עלה על כ-100,000$.  לעמדתם, העמדת דירתם  כערובה לחובות העתיד נעשתה בכדי שהשטיח המעופף לא תפסיק את קשריה עם אופק חדש עקב חובות העבר. במקביל, הועמדו כערובה גם דירותיהם של הזוג ברקוביץ ושל ציון.  מסיבה שאינה ידועה להם, כך לטענתם, לא חידשה השטיח המעופף את אספקת השירותים. לפיכך, לא התמלאו התנאים למימוש המשכון שנרשם, ואין לפעול לפינויים מהדירה.